דין משמעתי
אמנם, בהליך המשמעתי עצמו ("משפט ביחידה", "קש"ב", "משפט אצל המפקד") אין זכות ייצוג. אולם, במקרים רבים קבלת ייעוץ משפטי לפני ההליך ובמהלכו יכולה להשפיע באופן ישיר על תוצאת המשפט. כך למשל, הזכות להבאת עדים ממושת לעיתים נדירות בלבד וחבל שכך. גם זכותו של החייל העומד למשפט להפנות שאלות ישירות למתלונן ולעדים האחרים ממומשת לעיתים נדירות הגם שמדובר בזכות חשובה ביותר.
מעבר לכך, במקרים בהם ההליך המשפטי הוא המשך לחוות דעת פרקליט צבאי המורה על העמדה לדין, עומדת לנידון בהליך הזכות להצגת חוות דעת סנגור מטעמו. אז, חובה על קצין השיפוט לעצור את המשפט ולאפשר את הצגתה של חוות הדעת המשפטית, בעקבותיה עומדת זכות לפרקליט הצבאי להתייחס לדברים ולשקול אותם.
הליכים משמעתיים הינם בעלי השלכה ביחס לתחומים רבים. ראשית, מדובר בהליך במהלכו מצויה לקצין השיפוט סמכות ענישה משמעותית, הכוללת עונשי מחבוש, ריתוק ואף הורדה בדרגה, תלוי בדרגתו ותוארו ואופי האישום. מעבר לכך, לתוצאות ההליך עלולה להיות השפעה מאוחרת על תנאי השירות, עצם השירות, התפקיד, שירות הקבע וכיוצ"ב.
